בכל שנה בתקופה זו, עם פריחת החצבים וקפצוצי הנחליאלים, אני מוצפת בבקשות לחתום על עצומה לביטול שעון החורף. השנה הגדילו לעשות ומבקשים להאריך את שעון הקיץ עד דצמבר (!לא פחות!). האחרים, ממשיכים לשלוח את העצומה של שנה שעברה, שבה מוחים על העברת שעון החורף כבר ב-12 בספטמבר. רק חבל שהשנה מעבירים שעון דווקא ב-1 באוקטובר. ואז מתחילים עם הטיעונים והטענות למה שעון קיץ זה מ-ע-ו-ל-ה ושעון חורף הוא לא פחות מעינוי.

המתחשבים ברגשות הדתיים אומרים שממילא יום כיפור אורך 25 שעות, אז מה זה משנה אם הצום נגמר ב18:00 או ב19:00?

והם צודקים. חלקית. בערב הראשון, אין שום בעיה – זה לא משנה אם הצום נכנס בשעה 16:00 או 17:00, כי ממילא דחוסים מהסעודה המפסקת, ולא מספיקים להיות רעבים עד שהולכים לישון. אבל בערב השני – זה משנה מאד כמה זמן עבר מאז שקמת רעב בבוקר ועד שהצום נגמר. בסדר, “רק” 70% מהאוכלוסיה היהודית במדינה צמים ביום כיפור, ובט’ באב מסתדרים גם עם שעות ארוכות הרבה יותר, ניחא. נסתדר.

הכלכלנים אומרים ששעון הקיץ חוסך ה-מ-ו-ן כסף למשק!

ראיתי ושמעתי כל מיני מספרים שלפיהם שעון קיץ חוסך בין 50 ל-80 מיליון ש”ח בתקופה שבה הוא מונהג. התחשיבים האלה כבר מזמן לא ממש מדויקים, כי שלא כמו בעבר, כל שעת אור נוספת פירושה שעת קירור מזגן נוספת, וזה עולה לנו הרבה יותר מכמה נורות PL חסכוניות שדולקות במשך כמה חודשים. אבל אפילו אם התחשיבים האלה מדויקים לחלוטין, מכיוון שיש כ-7 מיליון תושבים בישראל, אנחנו מדברים בסה”כ על חסכון של כ-11 ש”ח לאדם, על פני תקופה של כ-120 ימים. במילים אחרות: חיסכון אפסי. ובעוד כמה מילים: אם נאריך את תקופת שעון החורף אפילו בעוד חודשיים שלמים, נחסוך עוד 5 שקלים שלמים!

מומחי התחבורה אומרים שבשעת הדמדומים יש ראות נמוכה והמון-המון-המון תאונות.

נו, מה. בחיי שאני לא מבינה מה פשר הטיעון הזה. אנשים יוצאים מהעבודה ונמצאים בדרכים בעיקר בין השעות 16:00 ל-19:00 בערב (או לפחות כך משתמע מדיווחי התנועה). מתישהו בין השעות האלה תשקע השמש, בין אם השעון מכוון שעה קדימה או שעה אחורה. יתר על כן, גם בבוקר יש דמדומים, וגם בבוקר אנשים נוסעים. אז אם הדמדומים יהיו בין 7:00 ל-8:00 פתאום יהיו פחות תאונות בגלל ראות לקויה?

ובסוף מגיע טיעון המחץ: אבל הרבה יותר נעים לצאת מהעבודה כשעדיין יש אור בחוץ.

יודעים מה? צודקים. זה באמת יותר נעים. אבל אתם יודעים גם עוד משהו? גם יותר נעים לקום בבוקר כשיש אור בחוץ. ובכלל, באופן כללי, כל החורף הזה הוא לא כל כך נעים. השמש שוקעת נורא מוקדם. וגם זורחת נורא מאוחר. ויש פתאום גשם ונורא קר. תנו לי לעדכן אתכם במשהו שכנראה לא ידעתם. לו היינו נשארים בשעון קיץ, ב-1 באוקטובר, השמש תזרח בשעה 6:34 ותשקע ב18:25. סביר, נכון? ב-1 בנובמבר, היא כבר תזרח בשעה 6:57, ותשקע ב-17:50. ב-1 בדצמבר, היא תמשיך לאחר – תזרח בשעה 7:23 ותשקע ב-17:36. עזבו אותי, אני קמה ב5:30, לי כבר חשוך מזמן. אבל האם אתם באמת רוצים לנסוע לעבודה בבוקר (ולהקים ילדים לגן ולבית הספר) כשעדיין חושך ב-7:30 בבוקר? ואם אתם עובדים עד 18:00, תמצאו את עצמכם יוצאים בחושך כבר בנובמבר. אין מה לעשות, המספרים לא משקרים. בחורף יש כ-10 שעות בין הזריחה לשקיעה. כמו שאתם יודעים, עדיין חשוך זמן מה אחרי הזריחה, וגם מחשיך זמן מה לפני השקיעה. פשוט אי אפשר שיהיה אור גם ב-7:00 בבוקר וגם ב-17:00 בערב. אין. זה לא מסתדר.

בקיצור, בכל שנה, כשמגיע הסתיו, כולם רועשים וגועשים, כועסים וזועמים, שולחים מיילים וחותמים על עצומות – וכל זה, בשביל שעה של רעב, 5 שקלים וחצי שעה של אור במשך כמה שבועות. אולי בשנה הבאה אפשר פשוט לוותר על כל העניין?

וסתם, בקטנה, לסיום: