כשזה מגיע למה שנקרא מזון בריא, אני לא אדוקה במיוחד. אני דוגלת באכילה מודעת ובמתינות – לא יותר מדי משום דבר. בעיני, לאכול בריא זה חשוב, אבל שום דבר רע לא יקרה מכך שנאכל ממתקים מדי פעם, במידה. אבל כשהאג’נדה בכל מקום היא מניעת השמנה ותזונה בריאה (אפילו אם הקשר בין שני הדברים האלה הוא לא בדיוק אחד לאחד) גם חברות המזון קופצות על העגלה ומנסות לשווק לנו מוצרים שהם ממתק (או חטיף) לכל דבר ועניין, כמזון בריא. רוב האנשים רואים את הכיתוב “בתוספת ויטמינים!” או “חטיף אפוי!” או “מופחת קלוריות!” על החבילה, ולא ממש טורחים לקרוא את האותיות הקטנות. ובנוגע להטעיות מהסוג הזה, אני מאד אדוקה. זה עולה לי על העצבים.

השבוע עיני צדה קופסת נוטלה. ברוב פאר והדר כתוב עליה “מחלב רזה”, ו”מיוצר עם 45 אגוזי לוז מובחרים לצנצנת” [הדגשה שלי]. הגדילו לעשות, ואפילו ציינו כי “ארוחת בוקר עם נוטלה היא דוגמא לארוחה טעימה ומאוזנת”. טעימה, כנראה. מאוזנת?

ניגש לערך התזונתי של הממרח (או למעשה, לחוסר הערך התזונתי שלו): כמה אחוזי שומן? 31%. מתוכם, 10.3% הם שומן רווי. לפחות חסכו לנו את השומן טרנס, שהוא סוג גרוע במיוחד של שומן רווי.

ניחא, אנחנו אומרים – שומן מאגוזים הוא שומן בריא. אם כך, נתבונן רגע ברשימת הרכיבים: כידוע, הרכיבים מסודרים בסדר יורד לפי הכמות שלהם במוצר. ראשון – סוכר. לא ממש מפתיע, אבל נניח לזה רגע. בתור ממרח אגוזי לוז, היינו מצפים שהרכיב הבא ברשימה יהיה אגוזי לוז. אבל, לא! הרכיב הבא הוא שמן צמחי. רק הרכיב הבא הוא אגוזי לוז, ואחריו “נגיעות קקאו” בצורת חמאת קקאו דל שומן. תודה שהתאמצתם להשתמש בחלב רזה, אבל זה לא מרשים במיוחד בהתחשב בתוצאה הסופית.

אם כך, נשארנו עם ממרח מאד טעים, אבל לא ממש בריא. “דוגמא לארוחה טעימה ומאוזנת”? כנראה אם אוכלים אותה עם לחם מלא, המון ירקות ופירות, ביצה, חלב, טחינה מלאה… ועוד כל מיני דברים טובים שינטרלו את ההשפעה השלילית של הנוטלה על הארוחה.

נקודה חיובית אחת, שדווקא מצאה חן בעיני, היא שטרחו לשמור על הנו”ן שחורה ועל שאר האותיות באדום כפי ששם המותג מעוצב גם באנגלית. אמנם זה לא קשור לערך התזונתי, אבל זה נחמד שהם שומרים על שפה עיצובית דומה (כי עם הפונט דווקא אני לא חושבת שהם כל כך הצליחו).