ורוד זה השחור החדש

פוסט תגובה למאמר הפמיניסטיות בלחץ: טרנד הנסיכות הוורודות חוזר.

שלום, שמי רינה וגם אני פמיניסטית שמלבישה את הבת שלה בורוד , שמלות ונצנצים, ואני לא מודאגת שיקרה לה משהו רע מזה. בקרוב – קבוצה בפייסבוק.

מאמרים מהסוג הזה, השייכים לזן פמיניסטי פוסט מודרניסטי כזה או אחר, יוצאים מתוך שתי הנחות שנראות לכותבותים ברורות מאליהן: הראשונה, שגבולות מגדריים הם דבר שלילי ויש לטשטשם ככל האפשר, והשניה, שכל מה שנשי זה רע. מכאן מגיעים די מהר למסקנה המשונה שיש להתיר ואף לעודד התנהגויות נשיות אצל גברים וילדים, אך לאסור ולרסן התנהגויות נשיות אצל בנות ונשים.

אני סבורה ששתי ההנחות שגויות, וממילא הפאניקה סביב הורוד והנסיכות היא מיותרת ומוגזמת. מה גם שאף אחד בכתבה לא הראה שיש נזק כלשהוא במשחק נסיכות. מומחית אחת ״חוששת״ מהנזק שייגרם, בלי להזכיר מאיזה נזק בדיוק היא חוששת או על סמך מה היא מסיקה שייגרם נזק. אח״כ מביאים מספר מחקרים שהראו שאזכור הזהות המינית לנשים לפני שעסקו בפעילות ״גברית״ כמו מבחן במתמטיקה גרמו לירידה בתוצאות המבחן. רק שכחו לציין שהמחקרים המצוטטים בהקשר זה נערכו בין השנים 1999 ו-2008, על נערות ונשים בגיל תיכון ומעלה. אם טרנד הנסיכות התחיל בשנת 2000, הבנות שנולדו לתוך הטרנד הזה לא השתתפו במחקר ולכן מאד אתפלא אם טרנד הנסיכות גרם איכשהוא נזק לנשים שלא נחשפו אליו בגיל הילדות. סביר להניח שיש גורם מתווך אחר שקשור לציפיות החברה שמשפיע גם על ציוני המבחנים במתמטיקה וגם על הנטיה לאהוב ורוד ונסיכות.

לגבי טשטוש הגבולות המגדרי אני סבורה שיש נימוקים לכאן ולכאן, אבל שבאופן כללי סביר וטבעי שתהיה נורמה לגבי מה שנחשב נשי ומה נחשב גברי, ושתפקידי כהורה הוא ללמד את הילדים שלי מה נכון בעיני – זה כולל מגוון רחב של בחירות ערכיות, ובין השאר גם את ההתנהגות המצופה מהם בהקשר למינם. כפי שאם יבוא יום ובבגרותם הילדים שלי יחליטו לחזור בתשובה ו/או להיות טבעונים ו/או לגור ביישוב קהילתי (רחמנא לצלן) בניגוד לחינוך שנתתי להם אכבד את החלטתם, כך אכבד גם התנהגויות שאינן ע״פ המגדר שלהם. ללעוג או להפלות אנשים אם הם חורגים מהנורמה זו כמובן התנהגות פסולה, אבל לעודד או לחנך ילדים לפעול בצורה שמנוגדת לתפיסתי מה דרוש לאדם בוגר כדי להיות מאושר ומתפקד בשם פתיחות תרבותית, נראה לי חסר הגיון.

בהמשך לכך, אני מסרבת לקבל את ההנחה שכל מה שנשי הוא רע. אני לא ״מסלילה״ את הבת שלי להיות נשית, אני מחנכת אותה. אני אישה, אני אוהבת שמלות ונעלי עקב. ורוד ספציפית לא כל כך מתאים לגוון העור שלי, אבל אין לי בעיה מיוחדת עם הצבע הזה. ואיכשהו, למרות שגם אני שיחקתי עם ברביות בילדותי והתחפשתי למלכת הלילה ו/או הכוכבים לפחות פעם אחת, הצלחתי לסיים בהצלחה תואר במדעי המחשב, ועובדת בתחום כבר קרוב לעשר שנים – זאת למרות שאני ממשיכה להעז להתאפר וללבוש חצאיות. אני לא רואה שום סיבה שמשחק בנסיכות יגרום לנזק מצטבר כל עוד החינוך בבית מבהיר לילדה שכל האפשרויות פתוחות בפניה.

האם האידיאולוגיה הפמיניסטית כל כך חלשה ושברירית שקצת ורוד ימוטט את כל מה שעמלנו עליו במשך עשרות את שנים? נדמה לי שלא. ואם כן – הורים – אתם יכולים להאשים רק את עצמכם. אף אחד לא הכריח אתכם לקנות חולצה של נסיכה כזו או אחרת. דווקא לבנות יש מבחר עצום של בגדים בכל הצבעים, כולל תכלת וירוק, בניגוד לבנים שעבורם באמת קשה למצוא בגד שהוא לא ירוק (כהה, כמובן) או כחול. אף אחד לא הכריח אתכם לקחת בובה ורודה מנצנצת ממדפי הבנות אם זה מנוגד לאידאולוגיה שלכם. נדמה לי שהכניעה לתרבות הצרכנית וללחץ חברתי במקום לעמוד על עקרונותיכם הוא מסר מסוכן הרבה יותר לילדות שלכם מאשר איזו פנטזיה על נסיכה ואביר.

* פוסט זה נכתב בעמל רב באייפד שלי מכיוון שהמחשב שלי עדיין לא חזר לפעילות מלאה. אם יש טעויות כתיב או תחביר עקב אוטוקורקט או סתם כך, אשמח אם תעירו את תשומת ליבי.

5 תגובות על “ורוד זה השחור החדש

  1. נעה

    “במידה ויש טעויות כתיב או תחביר עקב אוטוקורקט או סתם כך, אשמח אם תעירו את תשומת ליבי.”

    אין דבר כזה “במידה ו”

    #נעהקטנונית

    Reply
    1. תופרת וחופרת Post author

      נעה, זכית בקטנוניותך ביושר, והנה – באיחור מה, אני גם מתקנת.

  2. יונית

    לא קראתי את הכתבה כי אין לי מנוי, אבל – אני אוהבת ורוד, הילדה שלי אוהבת ורוד, ואין קשר בין הצבע לבין החינוך הנשי והעצמאי שאני ושבן זוגי מעבירים לבנותינו. אל לנו לחסום את היותנו אשה, אלא אכן, לסלול את הדרך להיות אשה גאה בעצמה. (גם אם זה ורוד עם פאיטים). וכן, אם זאת נסיכה ורודה שהיא מחבקת במיטה זה בסדר מבחינתי, כי היא לא מקבלת את המסרים מאותה בובה יפה, אלא מאמא ומאבא שלה, ומהסביבה המחנכת.

    Reply
  3. איריס ורשבסקי

    אני לגמרי איתך, אנחנו נשים שאוהבות להתלבש וחלקנו גם אוהב ורוד ואין שום סתירה או יחס הפוך בין מראה מטופח ונשי לבין מנת המשכל.
    וברור שהכל מתחיל ונגמר בחינוך!! מה שמזכיר לי את הויכוח שהיה ביני לבין המורה של ביתי הבכורה בה היא הטיפה לי על שהבת שלי בחרה לכתוב עבודה על מטוסי קרב,,, שומו שמיים מה יהיה הלאה? איך היא תגדל ותמצא חתן? בושה למערכת החינוך שגם כאלו בין מורותיה .
    יחי הורוד שהוא השחור החדש 🙂

    Reply
  4. רונית כפיר

    כל כך רציתי להיות פמיניסטית כמוך, שגם מחנכת לשוויון וגם הבת שלה אוהבת ורוד.
    אממה – יצאה לי בת שעונה לכל הגדרות הפמיניזם הרדיקלי. טום בוי מוחלטת, לא לובשת שמלות או חצאיות מגיל שלוש (תפרתי לה כמה! הן עברו לבת של חברה והפסקתי בגיל חמש), אין ורוד, יש שניים שלושה ניטים על חולצות אפורות וזהו.
    אני מחכה שזה כבר יגיע לה, משהו, לשחק לה בשיער וזה. נאדה.
    לשמחתי עניין נסיכות דיסני הגעיל אותי תמיד ונחסך לי, אבל אני מקווה שמתישהו היא תתחיל לפחות להעריך את הגרדרובה המעולה שאני עשויה להוריש לה יום אחד.

    Reply

Leave a Reply to איריס ורשבסקי Cancel reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *