איזון בית עבודה (סוג-של)

איזון

מסתבר שהבוקר התפרסם בדה-מרקר מאמר מאת שלמה גרדמן שכותרתו “הנשים מונעות את הקידום של עצמן”, שאליו הגיבה בחריפות טלי חרותי-סובר וכך התוודעתי אליו. נכון לשעה זו המאמר עדיין לא התפרסם בגרסא מקוונת, ולכן לא קראתי אותו ואיני יכולה לקשר אליו, ולכן אני מסתמכת רק על התגובה של גב’ חרותי-סובר, ואני מצטטת:

“.. אשת הייטק ישראלית תלד בממוצע שלושה ילדים (שוב , נתוני למ”ס) , ותעבוד כמו חמור כדי לתת להם את הטוב ביותר, וגם להגשים קצת את עצמה. במשך שנים תמצא את עצמה במירוץ מטורף, מג’נגלת בין הלקוחות בחו”ל לשעות העבודה לתוך הלילה, ליסורי המצפון על הילד שמרגיש מוזנח כי היא אף פעם לא לוקחת אותו מהגן. אשת הייטק הישראלית היא עבד לך ולשכמותך שלא נותנים לה שום הנחה – לא לה, ולא לבעלה איש הייטק, שחוזר הבית כל יום בשמונה בערב וממשיך לשיחות ועידה כאילו כך נוצרו סדרי עולם…

האם ניסית להבין פעם מה באמת גורם לנשים להחליט לעבוד, או לנשור , מההייטק? האם אתה מבין עכשיו שהסופרוומן מתה מעייפות כבר , וגברים כמוך לא מבינים בכלל מה באמת קורה סביבם?

אל תספר לי שנשים אשמות מר גרדמן. הן ממש לא אשמות שהן לא רוצות להכניס את עצמן לכלא שנקרא הייטק , שלא רואה אותן ממטר , כי הוא רואה רק את שורת הרווח , וגם יזרוק אותן לכלבים ברגע שהיא תרד מעט… “

ראשית, אני מסכימה עם כל מה שגב’ חרותי-סובר אומרת לגבי הרצונות של נשים, ואני חושבת שזה לא סותר את מה שמר גרדמן אומר. הרי – מה הוא אמר – שנשים לא רוצות לעבוד בהייטק. וזה מה שהיא אומרת.

מי שמכיר אותי יודע, איזון בית-עבודה הוא עניין מקודש אצלי, וכואב לי מאד על הטירוף של עולם העבודה שלא מאפשר איזון. ושלא יבלבלו את המוח עם עבודה מהבית כאיזון – עבודה מהבית זו הדרך של מקום העבודה לסחוט אותך עד תום, בזמן שאתה איכשהוא מצליח לשרוד את היום-יום, תוך כדי לחץ ומתח נפשי ופיזי שגורם להדרדרות בבריאות בטווח הקצר והארוך, וגורמת לירידה כללית בתפוקה.

עכשיו רק נותרת השאלה (כרגיל) – מה עושים עם זה? אני חושבת שלפנות אל המצפון של המנהלים או אל טוב ליבם זו אסטרטגיה לא אופטימלית. בסופו של דבר – מה שמעניין אותם זו שורת הרווח. וזה מה שצריך לעניין אותם – זה התפקיד שלהם והחובה שלהם לבעלי החברה/המניות. כל מה שצריך לעשות הוא להציג את הנתונים, ולא חסרים מחקרים בנושא, כיצד איזון בית-עבודה וגיוון מגדרי ואתני מועילים למקום העבודה ולתפוקה, וכיצד שעות עבודה ארוכות רק גורמות לירידה בתפוקה ולא לעליה. זהו. שיעשו את החשבון שלהם בעצמם.

באופן אישי אני יכולה להעיד שלמצוא עבודה שמאפשרת לי לשמור על איזון בין בית לעבודה היא לא עניין פשוט. הייתי אומרת ש”למזלי” הצלחתי למצוא מקומות עבודה כאלה – אבל אני לא חושבת שזה מזל. לא הייתה לי ברירה – פשוט לא הייתי מוכנה להתפשר על הנושא הזה. זה לא אומר שאני לא מעריכה את מקומות העבודה האלה שאפשרו לי בעבר ומאפשרים לי בהווה לשמור על האיזון, גם מכיוון שזה עדיין חריג בנוף. עם זאת, אני חושבת שזה מגיע מתוך הבנה שלאפשר לעובדים שלך לחיות את חייהם בצורה מאוזנת, מועיל בסופו של דבר לשורה התחתונה. וזו, לדעתי, התובנה שצריך לקדם כדי לשפר את המצב. וגם, אם יותר ויותר נשים וגברים ידרשו איזון כתנאי לעבודתם (וכן, יכול להיות שזה יעלה להם בירידה במשכורת), זה יהפוך לדבר יותר רווח. וכשרוב העובדים הולכים הביתה בשעה סבירה, לכולם יותר קל לעשות את אותו הדבר.

1 thought on “איזון בית עבודה (סוג-של)”

  1. יפה אמרת והוספת. רק למה לא ציירת את זה בגרפים המדליקים שלך?
    הנה לך משימה לפעם הבאה, אחרי החגים כמובן …
    אוהבת את הבלוג,
    ליאת

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *