האנטי מהפכה הפמיניסטית

לפני כמה שנים, כשיצא הספר “אני לא יודעת איך היא עושה את זה”, קראתי ביקורת צינית שתהתה “באמת איך היא עושה את זה, עם מטפלת צמודה ובעל תומך”. בטעות חשבתי שמדובר בספר קליל והומוריסטי, וחשבתי שאפנה זמן מתישהו לקרוא אותו. ובכן, פיניתי זמן וקראתי. ולא, זה לא ספר קליל והומוריסטי, זה ספר מלחיץ וקצת מדכא. בקצרה, הספר מספר על אישה (קיית) שעובדת במשרה תובענית במיוחד בתחום ההשקעות, בזמן שהמטפלת מגדלת את ילדיה, בעלה מרגיש מוזנח והיא אכולת רגשות אשמה. זהירות, ספוילר: בסוף הספר, אחרי שבעלה עזב אותה, הוא חוזר אליה, והיא מתפטרת והופכת לעקרת בית בכפר. כשצצה הזדמנות למיזם חדש, היא נכנסת מיד לדפוסי הפעולה הקודמים שלה, כולל טוטאליות מוחלטת ורגשות האשמה שנלווים אליה (לפחות, זו הפרשנות שלי לאירועים המתוארים בפרק האחרון).מה שבלט לעיני במהלך הקריאה, היה בעיקר רגשות האשמה המייסרים של קיית. כל הזמן היא מתייסרת. כל הזמן היא מתחבטת. והיא לא עושה כלום! פשוט כלום! התחשק לי לקום ולנער אותה: או שתהיי שלמה עם הבחירות שלך, או שתשני את דרכך. בכל יום, את קמה ובוחרת מחדש מה לעשות היום. אם את רואה את זה כקונפליקט (וזה לגמרי סובייקטיבי), תחליטי מה יותר חשוב לך: להיות עם הילדים או לממש את עצמך דווקא בעבודה הזו. ההסחפות הזו אחרי בחירות שעשית מזמן, לפני שהיו לך ילדים, פשוט נראית לי ילדותית. וחבל.

דבר נוסף שצרם לי במיוחד, היה שבסוף כל פרק הייתה מן רשימת טודו (todo) עמוסה בכל מיני דברים שיש לה לעשות, כסמל לכך שהיא מלהטטת בין מיליון דברים בגלל שהיא אם עובדת. הייתי רוצה לחדש לה משהו: גם אמהות שלא עובדות (בחוץ) מלהטטות בין מיליון משימות ליום. כי על כל משימה של “ללכת לסופר לקנות עוגה ולהעביר אותה לתבנית כדי שזה ייראה כאילו אני אפיתי אותה” יש משימה מקבילה “לאפות עוגה”. ועל כל משימה של “להגיד לעוזרת שתנקה כך וכך” יש משימה של “לנקות כך וכך”. ואם להודות על האמת, רשימת משימות מסוג זה היא בעיקר סוג של אישיות, ומי שיש לה אישיות מהסוג הזה, תמצא במה להיות עסוקה כל היום, בין אם היא עובדת בחוץ ובין אם “רק” בבית (כן, גם אני כזאת. הימים החופשיים שלי הם הימים הכי עמוסים בשבוע).

ובסוף, כשהגברת סוף סוף מחליטה לעשות שינוי בחייה, השינוי מתואר כאידיאלי ומקסים. אין את תלאות היום יום של עקרות בית מותשות. הכל פשוט מושלם! הילדים לא משגעים אותה, היא לא עייפה משטיפת כלים ונקיון הבית, בעלה מרוצה עד הגג מתשומת הלב. יופי-טופי. וברגע שנקרית בדרכה הזדמנות עסקית – הופ! כאילו הכל נשכח. כאילו אי אפשר לאזן בין עבודה ובית, זה או-או. שוב, חוזרים אל השקר הזה, אל רגשות האשמה המובנים בבחירות של נשים, שאף אחת מהאפשרויות לא מוצגת כלגיטימית: או שאת מזניחה את עצמך, או שאת מזניחה את המשפחה. ועל זה כתבתי כבר בעבר.

באחת מסצנות המפתח בספר (שוב, לפי הפרשנות שלי), אמילי, הבת של קיית, מספרת לאמה שכשהיא תגדל, היא תשאר בבית לגדל את הילדים “בלי מטפלת”. אני חושבת שקיית רואה את האמירה הזו כהאשמה מצד אחד (את לא אמא מספיק טובה, כי המטפלת מגדלת את הילדים), וככשלון מצד שני (לא הצלחת ללמד את בתך את הערך של מימוש עצמי).

קראתי איפה שהוא (וכרגיל, אני לא זוכרת איפה זה היה, ולא מוצאת בגוגל), שלכל מהפכה יש אנטי מהפכה. שאחרי כל דור שעשה שינוי גדול, בא הדור הבא והולך קצת אחורה. אני חושבת שהדור הזה, הוא הדור של האנטי מהפכה הפמיניסטית. יותר ויותר נשים מגיעות למסקנה שהמהפכה הפמיניסטית הביאה לנו רק צרות. כמובן שזה לא נכון, כי חלק מהעניין הוא שכשעומדים על כתפי כל ההישגים שהביאה לנו המהפכה (כל מהפכה) קל מאד להצביע על הבעיות, כשהדברים הטובים שקיבלנו פשוט הופכים למובנים מאליהם.

ובכל זאת, יש גם את כל הבעיות המוכרות: המשרה הכפולה – נשים יצאו מהבית, אבל חלק מהגברים עדיין לא נכנסו אליו. כך שיוצא שהן עובדות בבוקר בחוץ, ובשאר הזמן מצופה מהן להחזיק משק בית כאילו הן לא עובדות. כמו כן, נשים רבות עדיין מרוויחות פחות מגברים, אם בגלל שהן עובדות בעבודות מסורתיות שבהן משלמים פחות, ואם בגלל שהן עובדות משרה חלקית (בגלל הילדים) או בגלל אפליה ישירה (פחות שכר על אותה עבודה).

[דרך אגב, מחקרים מראים שאחת הסיבות שנשים מרוויחות פחות על אותה עבודה, היא שנשים חושבות שכשיראו כמה הן עובדות קשה וכמה העבודה שלהן איכותית, ידאגו להן. בזמן שגברים פשוט מבקשים העלאה, ומקבלים. קחו לתשומת לבכן.]

בספר “המוח הנשי” (מומלץ, למרות הביקורת על נתונים לא מדויקים בחלק מהטענות שמוצגות בספר), ישנה סקירה מאד מעניינת של ההבדלים המולדים בין גברים לנשים וכיצד הם משפיעים על חשיבה והתנהגות שונה בין המינים. באחת מהאנקדוטות האהובות עלי מהספר, המחברת מספרת על זוג הורים שניסו לגדל את ביתם בצורה שוויונית, וקנו לה רק משאיות ו”צעצועים של בנים”. יום אחד, נכנסה האם לחדרה של הבת, וראתה אותה מערסלת כבאית בידיה ושרה לה שיר ערש. זו רק דוגמא אחת לכך שיש הבדלים מולדים בין בנים לבנות ובנטיות הטבעיות שלהם. נשים “מחווטות” ע”י ההורמונים שלהן לדאוג יותר לצאצאיהן ולשלמות המשפחה. כמו כן, לנשים יש נטיה טבעית להעדיף עבודת צוות ובכלל אינטראקציות חברתיות על סביבה הישגית ומבודדת. המחברת מספרת גם על תהליך שאני חשה ורואה גם מסביבי, שבו נשים רבות בתחומים גבריים מובהקים (הנדסה, השקעות וכו’) מחליטות לעזוב, בדרך כלל בגיל 35-40, אחרי שהן מגיעות למסקנה שהן לא נהנות מסביבת העבודה (הלחצים, העבודה-לבד-מול-מחשב וכו’).

[שימו לב, מדובר על ממוצעים. זה לא אומר שכל הנשים כאלה ובוודאי שלא כולן חייבות להיות כאלה.]

בשנים האחרונות, התהליך הזה תופס תאוצה, ואנחנו עדים למעשה לאנטי מהפכה (שמיוצגת במידת מה ע”י האמירה של אמילי). יותר ויותר נשים שואלות, מי צריך את כל זה? לפספס את הילדים, להתאמץ ולעבוד קשה בעולם של גברים, כדי להשיג מה בדיוק? כסף? מעמד? את מי זה מעניין? ולכן, יותר ויותר נשים בוחרות לפרוש מהמירוץ. בעיני, הנשים שנשארות בבית, בוחרות בחירה אמיצה. רובן לא חוזרות לתפקיד המסורתי של עקרת הבית משנות ה-50. רבות מהן מקימות עסקים קטנים ובוחרות לעבוד מהבית. אחרות, שהן שכירות, בוחרות להוריד את הקצב ואת אחוז המשרה, כדי לאזן בין הבית לעבודה. הן מממשות את עצמן ודואגות למשפחה שלהן בו זמנית. כן, גם-וגם.

או-הו, ואיך זה מרגיז את הפמיניסטיות “הישנות”. והן צורחות: איך אתן מעזות לוותר על כל ההישגים שהשגנו עבורכן?

ואני חושבת שהן מפספסות כאן משהו חשוב: אנחנו לא גברים. אנחנו נשים. אולי זה לא פוליטיקלי קורקט לאזכר הבדלים מולדים, כי כל אזכור של הבדלים מולדים מעכב את החתירה לשוויון מוחלט ומחזיר את הנשים למטבח (ואם אפשר, בהריון, ויחפות, לבושות בחלוק), אבל שוויון מלא אין פירושו זהות מוחלטת. אנחנו שוות זכויות, ובהחלט מגיעה לנו זכות הבחירה לגבי הדרך שלנו בחיים, אבל מי אמר שסולם הערכים הגברי הוא הנכון עבורנו? הישגים, כסף, מעמד – כולם ערכים גבריים פטריאכליים קלאסיים. במקום לתת לנו אלטרנטיבה נשית אמיתית, פשוט אמרתם לנו שאנחנו חייבות להשתלב בעולם הגברי כמו שהוא. לא תודה.

אנחנו לוקחות צעד קטן אחורה, מתבוננות על פירות המהפכה ובוחרות לנו חיים יותר טובים. אולי המהפכה הבאה תהיה להכניס ערכים נשיים כמו שיתוף פעולה ואיזון בית עבודה לעולם העסקים, לרווחת כולם. גם הגברים וגם הנשים.

ואח”כ יבוא הדור הבא ויעשה אנטי מהפכה משלו.

21 thoughts on “האנטי מהפכה הפמיניסטית”

  1. א. אני לא מאמינה שישבת לקרוא ספר כזה. ונדמה לי שאפילו החזקת מעמד עד הסוף.
    ב. הערה יותר טכנית (בכל זאת מדובר בי) “היא מתאחדת עם בעלה” באיזו שפה זה בדיוק? אני מקווה מאוד שאת מצטטת מהספר, כי בעברית ממש, אבל ממש לא אומרים ככה
    ג. נשמע אחלה ספר, מתי את משאילה לי אותו?

  2. א. נו, בקצב הקריאה שלי בזבזתי בערך שעתיים נטו מהחיים. לא נורא.
    ב. למה את מציעה שאשנה את זה?
    ג. ביום שלישי אביא לך אותו, ממש, אבל ממש לא שווה קריאה שניה

  3. אני לא יודעת, גיגלתי את הביטוי ועושה רושם שהוא חדר כבר לעברית… אני מוכנה לעדכן, אבל רק בשבילך 🙂
    אני אביא לך, שווה קריאה אחת. מתישהו, כשיהיה לך זמן (נגיד, ביום כיפור או משהו).

  4. I have to say that you summarized it really well. Since I went through the same dilemma…I have to say that I am completely satisfied with my decision and I do not regret it for a second! Kol hakavod! I really enjoyed reading your article.
    Ravit Ilan

    1. Noo!ooooooooooooo!o! sabe como le doy a la Cayetina, la parto en 8 y de todas formas, parada, sentada, acostada, boca abajo, de rodillas, en cunclillas, arriba de la mesa, en la cocina, en el techo, en un arbol, en la compu, en la plaza, en la playa, en es festival de la cerveza, en la calle, en un avión, y en millones de lugares que no se pueden imaginar, PERO QUE QUEDE CLARO QUE NO SOY UN PSICÓPATA…SOY NADA MAS UN FANÁTICO. Saludos

    2. Hi Nadine,I have spoken to people who use Symlin and they really like it. It might be worth a try.One suggestion that I have is buy a copy of the book : “Think Like a Pancreas”. It’s an excellent book that teaches you all about insulin use, it’s very easy to read and follow. I highly recommend it.Lizzy

    3. Signore e Signori, la vostra attenzione prego.Messaggio arrivato da Paolo Attivissimo dopo la registrazione della puntata di Matrix che verrà diffusa questa sera:"Mazzucco e Chiesa PWNED :-)"Dettagli seguiranno…

    4. Hah! Levko… thanks for looking up the name. It’s interesting to see how much domesticated breeds have changed over the course of a hundred years. You’d be hard-pressed to find a pooch alive today that looks like Levko.

    5. –    Amazon Verified Purchase() This review is from: The Tap Soother- Draft Beer Faucet Cap This is a great little product when you have a keg that you don’t get beer from on a daily basis. This helps to keep the faucet from becoming sticky and who know what growing in it.The biggest problem I have with this is I needed to put up a sign telling people to take it off before pouring their beer, for it’s ended up in one too many glasses when people didn’t realize it was a cover.

    6. The great thing about generating leads online for your MLM business is that you can reach so many more people all around the world. You are no longer restricted to those that you know and come in contact with in your area – now you can connect with people that you don’t know and introduce them to your product or business.If anybody is looking to build an MLM business they really should look to generate leads online as one way to market their business.Lynn Baillie

  5. Gotta say, LOL. Been reading literature about female sexuality and found out that women during their sexual peak (late 20s, early 30s) would go for anyone, especially virile young male like you were. It would have been easy for you if you had known this fact

  6. I have a Google Channel already but I really would LOVE to change it to my Google Profile instead. I'm sorry I ever picked my previous YouTube ID… but cannot find a way to change it. Sure would love to though.

  7. Ok, I have not problem with them trying to share Jesus with Muslims but do it right. They were born to a Muslim father and a converted mother. And they converted in their teens, then studied Christianity – so tell me what makes them think they are the know all of Muslim life, Islamic Religion to write this?I am a Christian and I have Muslim family members, this book and their other book does not do Islam any justice. It just confirms the negative and stereotypical images that we already know.

  8. ¿Que si es dificil poner el texto en un traductor? Dificil no, pero tengamos en cuenta que vivimos en una sociedad en la que más de uno coge el coche para ir calle abajo a tirar una bolsa de basura. No me sorprendería que se considerase como agotador el tener que poner un texto en un traductor.

  9. You can definitely see your skills in the work you write.

    The arena hopes for even more passionate writers like you
    who are not afraid to mention how they believe.

    Always follow your heart.

  10. With havin so much content and articles do you ever run into
    any issues of plagorism or copyright violation?
    My blog has a lot of unique content I’ve either
    written myself or outsourced but it seems a lot of it is popping it up all over the internet
    without my agreement. Do you know any solutions to help reduce
    content from being ripped off? I’d definitely appreciate it.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *