יישוב קהילתי? לא תודה!

אתמול התפרסם כי בתום 6 שנים (!) של דיונים משפטיים, זוג ערבים יוכל להתגורר ביישוב רקפת. לצערי, מאבקם הצודק נתפס בעיני רבים מהציבור כמאבק על אפליה גזענית. בכל תביעה כזו, מטפלים נקודתית באפליה אסורה על רקע דת, גזע, מצב משפחתי, מין או נטייה מינית. בכך, נעלם מעיני רבים חוסר הצדק הבסיסי בעצם הקיום של ועדות הקבלה ליישובים קהילתיים. בועדות האלה, אין קריטריונים שקופים וברורים, אבל גם לו היו – מדובר למעשה בקבוצת אנשים, שיכולה להחליט על דעת עצמה מי זכאי לגור על אדמות מדינה. זכויות אדם בסיסיות או לא, אפליה על רקע שאינו חוקי (דת וכו’) או אפליה סתם כך, אדמות המדינה שייכות לכולנו, ואין לאף אדם או קבוצה את הזכות להחליט מי מאזרחי המדינה זכאי לרכוש אותן. כלומר, למעשה יש (ע”ע חוק ועדות הקבלה), רק שלפי כל הגיון מוסרי וצודק, לא אמור להיות.

מעבר לחוסר הצדק המהותי, לא הייתי ממליצה לאותו זוג לעבור להתגורר ברקפת. אפילו אם היישוב ייעתר לצו בית המשפט וימכור להם מגרש, הרי שהם יכולים למרר את חייהם באופן כזה שחייהם לא יהיו חיים. וזה דבר שאנשים המנסים להתקבל ליישוב קהילתי לא לוקחים בחשבון – כשנותנים לקבוצת אנשים הרבה כוח, אפילו אם יש להם שם חביב כגון “יישוב קהילתי”, זה יעלה להם לראש. כוח משחית. כשאתה בתוך הקבוצה, זה נעים ונחמד, אבל אם אתה מוצא את עצמך מחוץ לקבוצה, ולא משנה למה ואם אתה צודק או לא, זה הופך מהר מאד לגיהנום.

לפני שנים שמעתי סיפור על יישוב קהילתי שלא אנקוב בשמו, שבו היו מתנכלים לאחד מחברי היישוב. כעבור זמן מה, החליט אחד מהחברים האחרים להגן על אותו מסכן. בתגובה, החלו להתנכל גם אליו. כאשר הגיעו מים עד נפש, והוא החליט לעזוב את היישוב, ועדת הקבלה המשיכה להתנכל לו, ולא אישרה אף קונה פוטנציאלי לביתו. אינני יודעת כיצד הסיפור הסתיים בסופו של דבר (והיום אנחנו יותר מ-15 שנים אחרי), אבל בוודאי שהוא היה כרוך בהפסד כספי גדול ועוגמת נפש מרובה.

הסיפור הזה קיצוני מעט, אבל מכיוון שליישובים קהילתיים יש חופש מוחלט להחליט על אופי הקהילה, הם יכולים לבוא בדרישות שונות ומשונות כגון בדיקה גרפולוגית או הערכה פסיכולוגית (על חשבונך, כמובן). שמעתי גם על דרישה להשאיר את הדלתות לא נעולות ולאפשר למי שיירצה להכנס לביתך ולקחת מה שהוא צריך. אפילו “סתם” דרישה להשתתף ולתרום לכל הפעילויות השונות שהקהילה מארגנת יכולה להפוך לעול.

נכון, לא בכל היישובים הקהילתיים יש סיפור זוועה כאלו, ולא בכולם מציבים דרישות מעצבנות/מגוחכות/מגבילות כאלו. אבל יש להם את הכוח. הם יכולים, אם הם רוצים. לפעמים מספיק סכסוך שכנים קטן, כדי שהכוח של הקהילה יופעל נגדך. ואז, אתה עלול למצוא את עצמך ואת משפחתך מבודדים וחסרי כל. ורק בגלל זה – אני לא מוכנה לגור ביישוב קהילתי.

חוץ מזה, שבטח לא הייתי מתקבלת.

6 תגובות על “יישוב קהילתי? לא תודה!

  1. noa mashiah

    ואוו!
    וכפי שאמר מיודעינו גראוצ’ו מרקס:
    לא הייתי רוצה להיות חבר במועדון שיקבל אותי

    וחוץ מזה, ברור שהיית מתקבלת. אשכנזים, משרות בטוחות,ילדים מקסימים. ובכלל אתם חביבים
    🙂

    Reply
  2. Sew a Word in Edgewise

    והדבר הכי חשוב בתגובה הזו – הצלחת לשלב את גראוצ’ו מרקס! ניסיתי, זה פשוט לא הסתדר…
    אבל המבדק הפסיכולוגי, זה מה שיפיל אותנו 🙂

    Reply
  3. הלל גרשוני

    אני גר ביישוב קהילתי ולדעתי הקונספט הזה מצוין. אבל למעשה לא כתבת טענות של ממש נגד הדברים, אלא רק זה שהשכנים יכולים להפוך את חייך לגהינום, וזה יכול להיות באותה מידה גם בעיר.

    Reply
  4. Sew a Word in Edgewise

    אם השכנים בעיר הופכים את חייך לגיהנום, אתה יכול למכור וללכת למקום אחר. ביישוב קהילתי, הם יכולים פשוט למנוע ממך למכור. רובנו לא יכולים לקנות בית אחר עד שאנחנו מוכרים את זה שכבר יש לנו. כמו שאמרתי, אני מכירה סיפור כזה באופן אישי.
    חוץ מזה, שיש גם את “הקטע הזה” של העובדה שקבוצה של אנשים פרטיים מחליטה למי מותר לגור על אדמות של המדינה, וזה לא מצב תקין.

    Reply
  5. Sew a Word in Edgewise

    יש לי גם עוד הערה, אבל זו באמת העדפה אישית ולכן לא כללתי אותה בפוסט. בעיני, אנשים שמקיפים את עצמם רק באנשים שדומים להם, מפסידים המון. הם כל הזמן מקבלים חיזוק רק לדעות ולידע שלהם, ופחות מתפתחים ומרחיבים אופקים מחוץ ל”אזור הנוחות” שלהם.
    אני חושבת שאינטראקציה עם מגוון רחב של אנשים הוא דבר חשוב מאד להתפתחות האישית גם אינטלקטואלית (אנשים שונים ממך מאתגרים אותך) וגם מוסרית (איך תלמד לקבל את האחר אם לעולם לא פגשת אותו?).
    ובגלל זה גם לא הייתי קונה דירה בקבוצת רכישה של היי טק, ובשלב זה לפחות, לא מתכננת לשלוח את הילדים לבית ספר פרטי.

    Reply
  6. Sew a Word in Edgewise

    ואם יש מי שחושב שאני מגזימה או לא מדייקת, להלן הוכחה:
    http://www.anatot.co.il/63070/%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91
    יכול להיות שהיישוב ענתות הוא יישוב מדהים, יכול להיות שהאנשים שם מקסימים, אבל:
    א. הם פוגעים בזכות הקניין הפרטית שלך כי “מכירת יחידת דיור מותנית באישור ועדת קליטה”. כלומר, אינך יכול למכור את הבית ששייך לך אלא אם כן הועדה מאשרת את הקונה.
    ב. בהנחה שהאדמות הן לא בבעלות פלסטינית, הרי ששוב – יש כאן ועדה של אנשים פרטיים שקובעת אם מותר לאזרח אחר לגור על אדמות מדינה בהתאם לעקרון מעורפל של “התאמה לקהילה”. זה לא הגיוני ולא צודק.

    Reply

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *